top of page

עמותת מעבר לקול פועלת לשילוב אנשים עם מוגבלות דרך הקמת מקהלות משולבות ופיתוח פרקטיקה לשילוב במוסיקה. העמותה מקיימת הדרכות למורים ומנצחי מקהלות ומפרסמת תוכן מקצועי- מערכי שיעור מוסיקליים וחברתיים, סרטוני הדרכה, הרצאות ועוד.

"המקהלה הייצוגית מעבר לקול" פועלת באזור השרון ומציעה לקהילה חוויית שירה מקצועית לצד עשייה חברתית. חזון מעבר לקול הוא לפתח "פנאי חברתי" לאנשים עם וללא מוגבלות המבוסס על החיבור הטבעי בין בני האדם על בסיס החוזקות והיכולות שלהם. 

עמותת 'מעבר לקול' מפעילה תכנית לשילוב אנשים עם מוגבלות דרך הקמת מקהלות משולבות לזמרים עם וללא מוגבלות יחד, אך בניגוד לגישה המסורתית של נדבנות, דוגלת עמותת 'מעבר לקול' בחיבור הטבעי בין הזמרים על בסיס היכולות והחוזקות המוסיקליות שלהם, ללא צורך במתנדבים או אנשי מקצוע מתחומי הטיפול והרווחה, בשביל לקיים את הפעילות. מכל הזמרים המשתתפים (עם וללא מוגבלות כאחד), נדרשות יכולת שירה טובה ויכולת לאינטראקציה חברתית שמאפשרות לזמרים פעילות מקצועית המבוססת על החוזקות שלהם ושמקיימת תועלת הדדית המגדילה את הפוטנציאל לשילוב שוויוני מיטבי.

אורי שחר, מייסד פרויקט המקהלות 'מעבר לקול' מבהיר: "מקהלה משולבת היא לא מקהלה רגילה. המטרות והמדדים שלה להצלחה שונים, לא בגלל שהיא לא יכולה להגיע להישגים מוסיקליים, אלא בגלל שיש בה תוכן נוסף, חברתי, שמקדם שילוב והיכרות בין קבוצות בחברה. יש לה זהות עצמית משלה שמציעה מוצר פנאי שיש בו צורך לכלל האוכלוסייה - פנאי חברתי שמקדם היכרות בין אנשים עם מאפיינים חברתיים שונים, שאינו מקדש הישגיות כמדד עיקרי להצלחה אלא עוסק בחיבור הטבעי בין בני האדם על בסיס החוזקות והיכולות שלהם".

שיטת מעבר לקול מציעה כלים מעשיים ושיטות עבודה מותאמות למקהלות משולבות. השיטה פותחה במסגרת פעילות המקהלות והיו שותפים לה אנשי מקצוע מתחומי המוסיקה והחברה ביחד עם זמרים עם וללא מוגבלות. המודל המציג את פועלנו נקרא "המודל לשילוב שוויוני במוסיקה" והוא משמש אותנו בעבודה השוטפת, ומשמש גם מורות ומנצחות מקהלה, בפעילות מוסיקלית בתחומי החינוך והפנאי.

מנתונים שאספנו, אנו מעריכים כי כ-300 אלף איש בגילאי 18-65 עם מוגבלות בישראל, עשויים להתאים לתוכנית המקהלות. דהיינו, הם חיים עם מוגבלות שאינה מונעת מהם להשתתף בפעילות המקהלה באופן שוויוני. מדובר באנשים עם לקות קוגניטיבית כמו מוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות למידה קשות, C.P ואחרות כמו גם אוטיזם ולקויות נוספות.

 

דודו גלובמן, בן 53, זמר ( עם מוגבלות שכלית התפתחותית) במקהלה הבוגרת, סיפר בשיחה עם מקומון ״העיר״ חדרה: "אני במקהלה מאז שהקימו אותה, כבר שמונה שנים. כולם שם חברים שלי, אנחנו כמו משפחה. אני שמח שיש את המקהלה. בתוך החדר אין מוגבלים ורגילים, כולם כאיש אחד, כולם שווים

תכנית המקהלות מיועדת לזמרים וזמרות מגיל 18 ומעלה והשתתפות בהן מותנית באודישן קבלה (לכל זמר – עם או ללא מוגבלות). המקהלות מקיימות בממוצע 44 חזרות בשנה על בסיס שבועי, לצד 6 הופעות שנתיות ופעילויות כגון הקלטות והשתתפות באירועי הקהילה.

מטרות העמותה בשנים הקרובות:

  1. הקמת מקהלות משולבות נוספות בפריפריה.

  2. חיבור קהילות נוספות לעשייה שוויונית ברוח מעבר לקול באמצעות סדנאות מבוססות שירה ושיח בארגונים וחברות מסחריות.

  3. תיקוף מודל ההפעלה של המקהלות בכלים אקדמיים, לרבות מחקר.

  4. פיתוח קהילה מקצועית לשילוב במוסיקה על בסיס מתודולוגיה מכלילה אותה פיתחנו, דרך תכנית להכשרת מורים למוסיקה מנצחי מקהלות ומנחי חוגים

    [1] Brookdale JDC (2021) People With Disabilities In Israel, Facts and Figures
    Brown, P.J. (2016). The Benefits of Leisure and Recreation. Journal of park and recreation administration, 34[2]

     

רקע ארגוני

בעקבות אמנת האו"ם בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שאושרה על ידי מדינת ישראל בשנת 2012, גדל בעשור האחרון היקף ההשקעה בתקציבים ובפרויקטים לשילובם ועלתה המודעות לזכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בתחומי הפנאי, הדיור, החינוך והתעסוקה.

אולם כשבוחנים בהקשר זה את תחום הפנאי, ניתן לזהות פרקטיקה הנוגדת את הרעיונות החברתיים לשוויון זכויות המוצגים באמנת האו"ם. פעילויות שמטרתן לשלב אנשים עם מוגבלות, הלכה למעשה מקבעות, לטעמנו, דווקא אי שוויון. זאת, בשל התפיסה המושרשת בקרב נותני השירות, לפיה אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או אוטיזם לא יצליחו להשתתף בפעילות פנאי רגילה ללא עזרה בכלים פילנטרופיים כמו מתנדבים, תרומות ומטפלים מקצועיים. אך כלים אלה, שאף אחד לא יעלה בדעתו לעשות בהם שימוש בפעילות פנאי רגילה עם משתתפים ללא מוגבלות, הופכים את הפעילות ללא שוויונית, שאינה מקדמת שוויון זכויות ומנציחה את התפיסה הרואה באנשים עם מוגבלות "חלשים" נעדרי יכולת לתרום לפעילות המשותפת אלא רק להיתרם מימנה.

וכך, על אף שמחקרים מובילים מצביעים כי לפעילות פנאי יש יתרונות רבים לאיכות החיים בהקשר ללכידות קהילה ורווחה נפשית[2], אנשים עם מוגבלות מתקשים להשתלב עם האוכלוסייה הכללית בפעילויות פנאי.

bottom of page