גישת מעבר לקול לשילוב בפנאי
שלושת עקרונות היסוד
1
זכות הפרט וחובת המדינה
זכות פרט, באשר היא, מקימה חובה של המדינה לקיימה. וכך, הזכות השווה של כל אחת ואחד לפעילות פנאי, מקימה את חובת המדינה למימושה.
2
מימוש עצמי שאינו מעשה חסד
כל בני-האדם, באשר הם, זכאים למימוש עצמי, גם בפעילות פנאי, וזאת בתנאים, באיכות ובכלים המקובלים, שאינם בבחינת מעשי חסד, רחמים, חמלה או כל ביטוי לרגש "יפה".
3
הלכה ומעשה
לצד ההסדרה המוסדית למימוש העקרונות הללו (כגון זו הקיימת בחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998 ובדברי חקיקה נוספים), נדרש פיתוח מעשי של כלים ושיטות עבודה ייעודיות לשילוב.
גישת "מעבר לקול" היא כי שלושת העקרונות הללו צריכים להנחות מדיניות ציבורית ופעולה מעשית, בכל תחום במעגלי החיים בישראל, כולל מוסדות חינוך, מערכות קהילתיות, שוק העבודה וגופי הממשל.
עמותת "מעבר לקול" מקדמת גישה זו דרך הקמת מסגרות פנאי לבוגרים עם וללא מוגבלות.
כללים מעשיים למסגרות פנאי מקדמות שילוב
1
מפגשים קבועים -
שילוב מיטבי מתקיים דרך אינטראקציה משמעותית בין אנשים עם וללא מוגבלות באופן סדיר ולאורך זמן. לכן, פעילות פנאי משולבת מתקיימת על בסיס קבוע, להבדיל מקיום אירועי שילוב, כהזדמנויות מיוחדות ונפרדות.
2
תרומה הדדית ומשותפת -
פעילות פנאי משולבת מבוססת על החוזקות והכישרון של המשתתפים, בנושא מסוים. לכל המשתתפים יש חלק בהצלחה, של כ ל אחת ואחד מהאחרים, ושל הקבוצה בכללה.
3
מדדים אחידים להצלחה -
פעילות פנאי משולבת מעניקה לכל המשתתפים הזדמנות להצליח, באופן שנמדד בכלים מקובלים בתחום הפעילות. זאת, להבדיל מהצלחה יחסית, שמכוונת לאנשים עם מוגבלות, במרחב מוּדָר.
4
היכרות טבעית -
בכל פעילות אנושית מתקיים תהליך של היכרות טבעית בין אנשים, לצד המרכיב המקצועי והמאורגן. פעילות פנאי משולבת מחייבת תשומת לב מיוחדת לתהליך ההיכרות הטבעית.
5
תקשורת מותאמת -
בנוסף להתאמות הקשורות בתוכן המקצועי ובנגישות הפיזית, פעילות פנאי משולבת מחייבת התאמות גם לתקשורת בינאישית לכלל המשתתפים.
כותבי המסמך: אורי שחר וניבי גל-אריאלי