שיטת מעבר לקול
להפעלת מקהלה קהילתית

שילוב חברתי

שילוב חברתי מתרחש לאורך ההיסטוריה בניסיון לגשר על פערים בין קבוצות שאופיינו בהדרה חברתית, לקבוצות שביססו את מעמדן כזרם המוביל. תהליכי השילוב מלווים בחקיקה, שינוי השיח הציבורי ומתן הזדמנויות שוות לחוויות חיים נורמטיביות מלאות. תהליכי שילוב חברתי שהצליחו כללו את המרכיב המוסדי לשוויון זכויות המתייחס להכרה תרבותית ושלטונית בשוויון זכויות ופועל לאפשור חוויות חיים שלא התאפשרו בעבר, ואת המרכיב האנושי להכלה רגשית המתייחס לתקשורת בינאישית ולהיכרות ולאמפתיה.

אמנת האו"ם בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שאושרה על ידי מדינת ישראל בשנת 2012, הביאה למאמץ מוגבר לארגון מסגרת חיים לאנשים עם מוגבלות, המבוססת על תפיסה חברתית לשוויון זכויות. אנשי מקצוע, רשויות וארגונים, פועלים לפיתוח שירותים לשילוב אנשים עם מוגבלות בתחומי הפנאי, הדיור, החינוך והתעסוקה.

ועדיין, נראה ששילוב אנשים עם מוגבלות מתורגם למתן האפשרות לחוויה שלא התקיימה עבורם בעבר (המרכיב המוסדי) ופחות למתן ההזדמנות השווה להצליח בה (המרכיב האנושי להכלה רגשית). התייחסות לשני המרכיבים הללו יחד (המוסדי והאנושי) יכולים להביא לשילוב נכון ומוצלח, ועל כך נשענת שיטה זו.

כיצד להאיר את החוזקות ולא את החולשות

כמו בתהליכי שילוב של קבוצות חברתיות אחרות לאורך ההיסטוריה, גם שילוב אנשים עם מוגבלות צריך להתבסס על ההון האנושי – היכולות,  הכישרונות והחוזקות שבנו. אך האם אנחנו יכולים באמת להתייחס לאדם מבלי להתייחס ללקות שלו? התשובה היא בוודאי שכן, שהרי מוגבלות היא לא דבר אבסולוטי. כשזמר עיוור שר, הלקות שלו לא באה לידי ביטוי ולכן באותו רגע נתון היא לא משמעותית ולא מבדילה אותו מאחרים. אם נתייחס אליו כעיוור, נעסוק בחולשה וננציח חשיבה שמתרגמת "עזרה לחלש" ככלי בשילוב. אך מה יקרה אם נתייחס אליו כזמר או נגן וירטואוז? האם לא יקל עלינו לרתום את הכישרון והחוזקה לשינוי תפיסה ביחס ליכולת שלו להצליח בפעילות? ואיך עושים את זה מול אנשים עם מוגבלות? שהרי הלקות מקשה עלינו בתקשורת עמם והחשיבה והכלים המסורתיים לשילוב אינם מספיקים. התשובה היא שגם כאשר הדרך לכך אינה ברורה, ספק אם יש לנו זכות להחליט ששילוב אנשים עם מוגבלות יהיה מבוסס על דרך שונה מהדרך לשילוב קבוצות חברתיות אחרות ולכן עלינו למצוא כלים מתאימים לשילוב אנשים עם מוגבלות, המבוססים על מיצוי והעצמת החוזקות שלהם.

יתרונות תחום הפנאי בשילוב

פנאי הינה חווית חיים שאנו בוחרים להיות בה מתוך רצון לעסוק בתחום שאנו אוהבים ומעוניינים להתפתח בו ועל פי רב, יהיה לנו את הכישרון לעסוק ולהצליח בו.  זאת ועוד, המדדים להצלחה בפעילות פנאי נקבעים גם על ידי המשתתפים ולא רק על ידי הגוף או המוסד המפעיל (בשונה ממקום עבודה או קורס אקדמי)  וניתן להתאים את הפעילות לצרכים וליכולות של כלל המשתתפים. מרכיבי פעילות אלה הם מרכיבים טבעיים בשילוב, המתקיימים בצורה מיטבית בתחום הפנאי ולכן הוא מקיים פוטנציאל גבוה מאוד לשילוב חברתי.

שילוב באמצעות מקהלה משולבת

בעזרת המוסיקה ניתן להעביר רגשות בצורה ישירה מלב אל לב, ושירה משותפת, מעניקה לזמרים הרגשת אחדות וקרבה מיוחדת וחזקה. אין אנשים שלא אוהבים מוסיקה ולכולנו יש את כלי הנגינה החשוב ביותר, שהוא הקול האנושי, שמאפשר לנו הנאה בשירה עם אנשים נוספים ללא צורך בהכשרה קודמת. שיטת מעבר לקול מתרגמת רעיונות חברתיים בשוויון זכויות, לפרקטיקה של הפעלת מקהלה. מקהלה משולבת (קהילתית) היא לא אדפטציה למקהלה שאינה משולבת. המטרות והמדדים שלה להצלחה שונים, לא בגלל שהיא לא יכולה להגיע להישגים מוסיקליים, אלא בגלל שיש בה תוכן נוסף, חברתי, שמקדם שילוב והיכרות בין קבוצות ואנשים שונים בחברה. מקהלה משולבת מציעה לקהילה פעילות פנאי שאינה מקדשת הישגיות כמדד עיקרי להצלחה אלא עוסקת בחיבור טבעי בין בני האדם על בסיס החוזקות והיכולות שלהם.